שתי תערוכות חשובות במוזיאון תל אביב לאמנות יציגו השנה ובשנה הבאה את עולמם של אמנים יהודיים־פולניים ואת תרומתם לעיצוב פני האמנות המודרנית. התערוכה „שנת אפס" שתיפתח בסוף דצמבר, תכלול יצירות של מואיז קיסלינג ומאוריצי גוטליב , חלקן מן העבודות הראשונות שהובאו למוזיאון עוד לפני מלחמת העולם השנייה, ושהיו בין אבני היסוד של האוסף המודרני

ואילו התערוכה „השיבה הביתה" שתיפתח בשנת 2026, תאחד לראשונה את עבודותיהם של שלושת האמנים ילידי דרוחוביץ’: מאוריצי גוטליב, ברונו שולץ ואפרים משה ליליין. התערוכה תציע קריאה אקטואלית שממקמת את יצירתם בתוך הקשרים תרבותיים, היסטוריים ואסתטיים חדשים

בפרק זה שוחחנו עם נועה רוזנברג, אוצרת לאמנות מודרנית ואמנות אירופאית במוזיאון תל אביב לאמנות, שאצרה את שתי התערוכות. דיברנו על ההשפעות המזרח־אירופיות והפולניות ביצירות של גוטליב, שולץ וליליין, על הדרך שבה קריאה חדשה מאפשרת לגלות רבדים נוספים בעבודות המופת הללו, ועל חזרתה של האמנות המודרנית למרכז הבמה בגלריה הראשית של מוזיאון תל אביב

השנה מציינים 130 שנה להולדתו של אנטוני סלונימסקי – משורר, פיליטוניסט, מבקר תרבות, מחזאי וסופר יהודי־פולני. לרגל ציון הדרך, יופיע בגיליון הקרוב של כתב העת הספרותי "עיתון 77" פרסום מיוחד המוקדש לסלונימסקי, ובו בין היתר תרגומים חדשים לעברית של יצירות נבחרות מאת פרופ' רפי וייכרט ומרים בורנשטיין. אנטוני סלונימסקי היה מן היוצרים הבולטים בתולדות התרבות הפולנית. חייו ויצירתו משקפים את המורכבות, ההתלבטויות והדרמות שאפיינו את חיי היוצרים הפולנים במאה העשרים. בפרק הזהשוחחנו על דמותו ודרכו עם אחד המומחים המרכזיים לתרבות הפולנית בישראל – פרופ' מרקוס זילבר, ממייסדי ומוביל היחידה הרב-תחומית ללימודי פולין באוניברסיטת חיפה

האם סלונימסקי היה בראש ובראשונה משורר, או פיליטוניסט? האם חריפותו הפובליציסטית גברה על הליריות שלו? מי היו חבריו לקבוצת המשוררים האגדית "סקמנדר" מן החשובות בתולדות השירה הפולנית? כיצד התמודד עם הביקורת המרובה שהוטחה בו מכל עבר? יהודי? פולני? אולי גם וגם? האם שנותיו בלונדון בתקופת מלחמת העולם השנייה היו בריחה – או סיפור הצלה? ולבסוף: כיצד התמודד, כאדם וכיוצר, עם הנחיתה הקשה לאחר החלטתו לשוב לפולין הקומוניסטית בשנות החמישים

בפרק שולבו קטעי מוסיקה: שיר "את מוצאת חן בעיניי" בביצוע התזמורת של אגודת "סירנה רקודר" בניצוחו של הנריק גולד מהמופע רֶוִיוּ "מאי בפתח" בתיאטרון "קווי קוו פרו", שירה: מייצ'יסלב פוג, לחן: איבו ווסבי (שנת 1930) ושיר "שיר על ורשה שלי" בביצוע מייצ'יסלב פוג ותזמורת הרדיו הפולני בניצוחו של סטפן רחון, לחן ומילים: אלברט הריס (שנת 1944)

בפרק חגיגי זה אנו מציינים 80 שנה להולדתה של המשוררת הפולנייה אווה ליפסקה - אחד הקולות הבולטים והחדים ביותר בשירה הפולנית המודרנית. ליפסקה, שנולדה בקרקוב ב־1945, ידועה בשירה חכמה, אירונית ועמוקה, החושפת את המתח בין האדם להיסטוריה, בין הפרטי לפוליטי, ובין השפה לזיכרון. ליפסקה הייתה חברה של ויסלבה שימבורסקה, אך יצירתה שונה לחלוטין מזו של זוכת פרס הנובל - בעוד שימבורסקה מלטפת במקצביה ובאירוניה הדקה שלה, ליפסקה נועזת יותר, ישירה ולעיתים חודרת במבעה, עם תצפיות חדות על החיים והחברה בעולם הפוסט־מודרני. לכבוד יום הולדתה העגול ולרגל ספר שירים חדש פרי עטה הצפוי לראות אור בעברית בהוצאת קשב לשירה, שוחחנו עם פרופ' רפי וייכרט - המשורר, המתרגם, המרצה, המוציא לאור והאיש שראוי לתואר ״שגריר השירה הפולנית בישראל״, שהביא את קולה של ליפסקה אל הקהל הישראלי. במהלך השיחה ניסינו להבין מה עושה את שירתה כל כך ייחודית, כיצד היא מצליחה לדבר אל הקורא גם מעבר לגבולות פולין, ומה נותר בלב אחרי המפגש עם שיריה

בביצוע גז'גוז' טורנאו למילים מאת אווה ליפסקה, לצד הקטע מהיצירה Krótka bajka בפרק שולבו קטעי מוזקיה מתוך: שיר שטפון בביצוע ירונה כספי ושיר
בביצוע טומאש סטנקו Night-Time, Daytime Requiem
(קטע מוקדש ליצירתו של קשישטוף קומדה משנת 1967)