יכול להיות כאן יותר טוב. לא מאמינים? חכו שתשמעו. בפודקאסט החדש של "ליברל", סתיו שפיר מארחת אנשים ונשים מכל תחומי החיים, שמסתכלים על המציאות אחרת.
יחד הם מתנתקים מדאגות היומיום ומדמיינים איך עשוי להיראות העתיד שלנו כאן, ומה אפשר לעשות כדי להבטיח שיהיה פה יותר טוב.

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

הרקדנית והכוריאוגרפית רננה רז כועסת על השלטון שהפקיר אותנו, ותמונות החטופים גורמות לה תחושת אשמה על כך שהחיים נמשכים כרגיל. היא לא מתכוונת להיכנס לפוליטיקה, אבל רוצה שאמון הציבור בשלטון יחזור, עם מנהיגים שאפשר לסמוך עליהם גם אם אינם בצד הפוליטי שלנו.
"אני מרגישה שגם הציבור הליברלי התעורר, באיזשהו אופן, שהוא הבין שדברים שהם חשובים לו - צריך לנהל עליהם מאבקים", היא אומרת, אבל חוששת מהדרך: "בהתנגדות יש סוג של אלימות, אין מה לעשות. ואי שיתוף פעולה יוליד אלימות מהצד השני. איך שלא יהיה - תהיה מעורבת בזה אלימות, לצערי"

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir

לפני כשלוש שנים, בשיא תקופת הקורונה, נפגשה סתיו שפיר עם הסופר מאיר שלו ז"ל לשיחה על העתיד.

עוד לפני המהפכה המשטרית ומלחמת 7 באוקטובר, המציאות נראתה כאוטית דיה. שלו, מגדולי הסופרים העבריים, היטיב לתאר אותה – עד כדי כך שכשמאזינים לשיחה, שרואה אור היום לראשונה, קשה להאמין שלא הוקלטה אתמול. קטעים מהשיחה התפרסמו במוסף השבת של ידיעות אחרונות, שבו התפרסם טורו השבועי של שלו יותר משלושה עשורים.

בשיחה אינטימית בין שני חברים מתאר שלו כיצד לדעתו תיראה ישראל של עוד עשור: "מדינה יותר דתית, יותר קיצונית, יותר אלימה, יותר ימנית". שלו הציע עתיד אלטרנטיבי לישראל: "זאת מדינה שצריכה להגדיר לעצמה חוקה, לפעול לאורו של חזון מסוים, ולי יש חזון כזה: מדינה שמתפרנסת מחינוך, מחקר, מדע והוראה. מדינה חרדית-מדעית, שזה הביזנס שלה. היא חוקרת, לומדת, מוכרת מידע", והגדיל לומר: "כמו שהחברה החרדית מעריצה את האדמו"רים שלה, אני הייתי רוצה חברה שמעריצה את הפרופסורים שלה, האגרונומים, המהנדסים, הפילוסופים, הרופאים". היום, שנה למותו, הדברים מקבלים מימד של כצוואה.

על אף שהתכנסו לדבר על העתיד, השיחה בין שלו לשפיר גולשת לא פעם לעבר: שלו משתף כיצד בגיל 40 החליט לזנוח קריירה כאיש טלוויזיה ולהפוך לסופר. "לקח לי זמן להסביר לילדים שלי הקטנים שכשאני שוכב על הספה ומביט על התקרה - אני עובד", הוא אומר.

כמעריץ מושבע של מדע הוא מודה כי על אף שאינו אדם רוחני, "אני מאמין שלא לכל דבר יש הסבר מדעי, כי אי אפשר להסביר כל דבר, ואני בטוח שאף פעם לא ימצאו את הנוסחה הביוכימית שהוציא ממלוויל את הפתיחה הגאונית לספרו, 'קראו לי ישמעאל'". שלו מדבר על קנאת סופרים: "אני יודע מי הסופרים שטובים ממני ומי הפחות טובים ממני. גם בארץ, בעולם. בארץ הם לא רבים. לא מתבייש להגיד את זה... אני לא אומר שאני יותר טוב מהם, אני מרגיש בסדר בנוכחותם", ומוסיף: "חשוב לי ביצירה אמנותית להרגיש שזה נשגב מיכולותיי… יש סופרים שמשאירים אותי פעור פה, ואני מרגיש מאוד טוב עם זה, זה נעים להיות במחיצתם, לקרוא אותם".

שלו משתף בתהליך הכתיבה שלו כסופר, שחלק בלתי נפרד מהם הוא משבר הכתיבה ("בלוק אינסופי"), ומסביר מדוע הרעיון של בינה מלאכותית שתעביר את כל המחשבות של הסופר על הדף דווקא תאיים על מוסד הספרות ולא תקל עליה: "באמנות, גם המחיקה והכתיבה הן שוות ערך כמעט, וגם הגילוי והכיסוי, כפי שביאליק קרא לזה. זה דברים שסופרים משקיעים בו הרבה מחשבה".

לבסוף, מנסים שפיר ושלו לחשוב מה מניע אנשים לפעולה, ומה יהיה אפשר לעשות כדי שיהיה פה יותר טוב.

הפודקאסט "יכול להיות עם סתיו שפיר" הוא הפקה של ליברל 🔊 להאזנה ביישומונים השונים: podlist.net/stavshaffir