• בשלח - לכל אחד יש מלאך הממונה על המזל שלו - רק תשמור על קשר | למה הרב גלינסקי לא צעק אצל הרופא?
    Feb 1 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=GcoOovEJRaY
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/19FIvWoXjYu0Zhfm3KuPHblPxE8u41wQT/
    לכל השיעורים בנושא כללי
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1pUflkNpcOKybhfwlUoGyiIS79YsW3lCz/

    העלון השבועי https://drive.google.com/file/d/1XojAXBKOvOsnyq8BCnXeJ4l6ULpwFpSX/view?usp=sharing
    בפרשת בשלח עם ישראל מבקש לעבור את ים סוף, ובורא עולם אומר למשה רבינו "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" אבל לא מוזכר קודם לכן שמשה רבינו צעק בכלל? אומר הרב גלינסקי כי עיקר הצעקה היא בלב, וכתוב בזוהר הקדוש כי הצעקה גדולה היא יותר מהתפילה והאנחה, הצעקה בא עמוק עמוק מקירות הלב, למה הרב גלינסקי לא צעק בעת שחיטט לו הרופא בתעלת האוזן?
    על הפסוק הזה מובא במדרש את הפסוק בתהלים "צעקו וה' שמע, ומכל צרותם הצילם" ולא מובן מה מיוחד בפסוק זה יותר מהפסוק שמוזכר בתורה עצמה? בשביל זה מביא בספר גן רווה את הגמרא במסכת תענית כי לפעמים הקב"ה לא רוצה לקבל את התפילה של האדם ומביא לו את הישעוה עוד לפני שיתפלל, כמו שהיה מעשה עם שמואל שעשו תענית וקודם שעלה השחר הוריד הקב"ה גשם, אמר שמואל כי דבר זה נעשה לגנאי, שהקב"ה לא רוצה לשמוע תפילצם. אולי נאמר חלילה כי גם אצל משה רבינו כשהשי" אומר לו "מה תצעק אלי" כוונתו בכך שאינו חפץ ורוצה לשמוע את תפילתו? לכן אומר המדרש הדא הוא דכתיב "צעקו וה' שמע.." שהיתה זו צעקה שהקב"ה ודאי שמע אותה, רק כדי לא לעכב את עמ"י אמר הקב"ה למשה כי לא עת עכשיו להתעכב בתפילה. ביאורים נוספים בפירוש המדרש הנ"ל, והאם תמיד כהקב"ה מביא ישועה קודם שיתפלל האדם זה אומר שהוא גנאי, הרי כתוב "טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע"? משמע שזה שבח ולא גנאי? מה כותב ספר חסידים על המלאך הממונה על כל אחד ואחד להביא לו את מה שצריך גם בלי שיתפלל, ומדוע בכל זאת אנו מתפללים? תשובות לכל השאלות הנ"ל ועוד חיזוקים ותובנות נפלאות בשיעור שלפניכם. "שמעו ותחי נפשיכם…"
    Mostra di più Mostra meno
    18 min
  • ברכת הפירות חלק ה' - מה מברכים על בוטנים שאינם קלויים? | תמרים ושזיפים שבחמין מה ברכתם?| הרב דוד בכר
    Jan 31 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=m0uB8Z-Cb3A
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1EHQYKTBV745aWVCjTncGdgkpcxhWt2li/
    לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

    הגמרא במסכת ברכות לח ע"ב אומרת כי על ירקות שהדרך לאוכלם מבושלים מברך בורא פרי האדמה, ואם אוכלם בעודם חיים מברך שהכל נהיה בדברו. וכן להיפך אם דרכן להיאכל רק חיים מברך האדמה, ואם בישלם מברך שהכל כיון שנגרע בבישול. וכן פסק בשו"ע סימן ר"ב סעיפים יב יג יד וכן בריש סימן ר"ה. מכאן יש ללמוד על כל מיני פירות וירקות שאם אין דרך לאוכלם רק ע"י בישול בלבד, שאם אוכלם כשהם חיים מברך עליהם שהכל נהיה בדברו, ובלבד שראויים קצת לאכילה, אבל אם אינם נאכלים חיים כלל ועיקר ואין טעימים, כמו למשל: תפוחי אדמה חיים, או שעועית וחומוס חיים, אין מברך עליהם כלום כמובא בשו"ע סימן ר"ב סעיף ט"ז. הוא הדין להיפך אם הדרך לאוכלם רק חיים ובישלם, מברך שהכל נהיה בדברו, כמו מלפפון מבושל וכדו', וכן פירות כמו תפוז או קלמנטינה מבושלים שהבישול מגרע אותם ומברך שהכל נהיה בדברו. יש עוד ללמוד לעניין פיסטוקים וקשיו או גרעיני חמנייה שלא עברו תהליך של קלייה מהי ברכתם? וכן אם אוכל בוטנים שאינם קלויים, האם מברך שהכל? בשיעור זה אי"ה תקבלו סדר בענייני הברכות הנ"ל ולגבי המציאות בזמנינו שאולי השתנתה ממה שהיה בזמן חז"ל וגם השתנה בחלק מהדברים ממה שהיה לפני 30 או 50 שנה. שמעו ותחי נפשיכם…
    Mostra di più Mostra meno
    41 min
  • S1510002_0001
    Jan 29 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=mftyBlIgyYc
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1okP0bXD8qWb9Jy4-Y6UG6MfXE70J-os7/
    לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/
    Mostra di più Mostra meno
    1 ora e 12 min
  • פתיחה להלכות בורר סימן שיט - בגדר מלאכת בורר, מעשה הוצאת הפסולת או תיקון המאכל - הרב דוד בכר
    Jan 29 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=H8i741BzuJc
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1tFMbBx5yq2-BD0aTZMYSj70E6FVSU35_/
    לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

    לימוד מלאכת בורר היא כל חשובה ונחוצה עד כדי כך שהיא אחת מהמלאכות שאם לא למדים אותם כראוי, קרוב לודאי שנכשלים בהם מידי שבת בשבתו כמו שכותב החפץ חיים בהקדמתו להלכות שבת ומציין שם כמה אופנים אדם עלול להיכשל בנקל באיסור מלאכת בורר בשבת מחוסר ידיעת ההלכה.
    בגדר מלאכת בורר יש לחקור אם הוא עצם מעשה הוצאת הפסולת מן האוכל, או מה שהוא בעצם גורם לתיקון המאכל ע"י הוצאת הפסולת ממנו. בביה"ל בסימן שי"ט ס"ג מביא מספר ישועות יעקב ששואל מדוע לא נחשב מלאכת בורר כמלאכה שאינה צריכה לגופה אחרי שהוא רק מסלק מעליו את הפסולת שמפריעה לו לאכול, ואין לו שום צורך בפסולת עצמה, כמו שמצינו לגבי הוצאת המת בשבת שאם רוצה להוציאו מביתו בשביל לקברו נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה כיון שרק מסלק מעליו את המת ואין לו צורך במעשה ההוצאה עצמה.
    הישועות יעקב מניח עיקרון יסודי ובסיסי בכל מלאכת בורר, כי למעשה עיקר המלאכה היא תיקון המאכל ולא עצם מעשה הוצאת הפסולת, ולכן נחשב כצריכה לגופה אחרי רוצה ומעוניין בתיקון המאכל עצמו. בביה"ל מוסיף שה"ה אם מוציא אוכל מתוך אוכל נחשב למלאכה הצריכה לגופה אחרי שמייפה את המאכל השני.
    למעשה כבר בראשונים דיברו בעניין מלאכת בורר מה הסיבה שנחשבת כמלאכה הצריכה לגופה, כמו בעל המאור והרמב"ן. העיקרון היסודי שמנחה את כולם הוא מאחר וכך היתה צורת מעשה המלאכה במשכן ע"י הוצאת הפסולת מן האוכל ובכך נעשה תיקון למאכל, לכן נחשב כמלאכה הצריכה לגופה. נחלקו לעניין גוזז שיער או ציפרוניים לצורך תיקון וייפוי אם נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה או לא.
    אחרי הבנת גדר מלאכת בורר נוכל להבין מדוע אסור להדיח פירות מעפר שעליהם כמו שכותב השו"ע בסימן שי"ט ס"ט ואילו לעניין הדחת כלים מהלכלוך שעליהם מותר כמו שאומרת הגמרא במסכת שבת דף קי"ח ע"א. מבאר הגאון רבי ניסים קרליץ בספרו חוט שני כי שונה פירות מכלים, פירות טבעם לבוא מלוכלכים בעפר שעליהם, ולכן כל עוד לא הוסר הלכלוך מהם לא ראויים למאכל ולא קיבלו שם אוכל, ואם כן ע"י שמדיח הלכלוך במים הרי שהוא מתקן את הפרי להיות ראוי לאכילה, וכבר למדנו שמלאכת בורר היא מעשה תיקון המאכל. לעומת זאת כל כלי מקבל שם כלי בעת יצירתו, ומה שמתלכלך אחרי כן לא מוריד ממנו את שם הכלי שעליו, שהרי כך היא דרכו להתלכלך מידי פעם, ולכן מה שמדיח אותו במים לא גורם לכך שמתקן את הכלי עושה יותר עליו שם כלי, ולכן אין איסור בהדחת המים.
    דברים נוספים תלמדו דרך שיעור זה להבין מה המשמעות ומה הנפק"מ להלכה בכך שמלאכת בורר הוא למעשה תיקון המאכל בלבד ולא יותר מזה. שמעו ותחי נפשיכם….
    Mostra di più Mostra meno
    40 min
  • פרשת בא - התחלת?! תמשיך עד הסוף... | סיפורים ומעשיות על סידנא בבא סאלי זיע"א | הרב דוד בכר
    Jan 28 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=GJybga1R3fYלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/13A48oLVrmnqQTSX4OCehk3DwBRzeBMCO/לכל השיעורים בנושא כלליhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1pUflkNpcOKybhfwlUoGyiIS79YsW3lCz/העלון השבועי https://drive.google.com/file/d/13jEIlzlkerDCn1xSU0tV0XmkeibtTERl/view?usp=drive_linkהערב הזה ד' שבט תשפ"ו מלאו 42 שנים מאז הסתלקותו של מאור ישראל חסידא קדישא ופרישא רבי ישראל אבוחצירא זצוקלל"ה ה"בבא סאלי" כשהוא בן צ"ד שנים. מגיל 6 שנים כיסו את עיניו בגלימה כשיצאו עמו לרחוב כדי לשמור על טהרת העיניים שלו, וכבר מילדותו היה מרבה בתעניות וסיגופים והיה פורש מכל ענייני העוה"ז. כבר בהיות בן 16 שנים נתמנה להיות ריש מתיבתא בישיבת "אביר יעקב" במרוקו, ולאחר תקופה אף החל לכהן כראש הישיבה שעל פיו ישק כל דבר. בגיל 30 לאחר הירצחו של אחיו רבי דוד הי"ד נבחר לכהן כרב, דיין ומו"צ למחוז כולו והמשיך לכהן בתפקיד זה שנים רבות. אבל להיותו בעל מופת פלאי החלו להכיר רק בגיל זה שנעשה לרועה של בני העדה כולה. בתקופה זו המקווה בבודניב נתפס בידי הצבא הצרפתי ולא היה אפשר לגשת אליו כלל ועיקר, מקווה חילופי שהיה לקהילה היה מוזנח ולא ראוי לשימוש. בבא סאלי פסק שאי אפשר להתפשר על טהרת ישראל והורה מיד לבנות מקוה חדש ומהודר. לאחר חודשיים של עבודה מאסיבית המקווה היה מוכן, אלא שהיה זה בחודש תמוז שבו אין הגשמים מצויים, בבא סאלי אסף את כל רבני הישיבה ותלמידיה לחצר ונשא עיניים למרום והתפלל לגשם, דקות ספורות לאחר תפילתו החלו עננים להגיע וגם עז ניתך ארצה ומילא את המקווה, היה זה נס גלוי לכולם וכל בני הקהילה שמחו שזכו למנהיג בעל כוחות עצומים וגדולים. אך שמחה זו היתה קצרה כי המרזב שהונח בקצה התעלה לפי שיטת הבית יהודה (וי"א לפי הנודע ביהודה) פוסל את המקוה, כמה מרבני המקום ניסו לשכנע את בבא סאלי שבשעת הדחק כזו אפשר להקל ולא צריך לחוש לדעת יחיד, ועוד שזה סימן מפורש משמים שהמקוה כשר. אך בבא סאלי נותר איתן בדעתו שעל המקוה להיות כשר לפי כל הדיעות והורה לרוקן את כל מי הגשמים ולבנות מחדש מרזב עץ כשר ללא כל פקפוק. לאחר שהפועלים סיימו את התיקון יצא הבבא סאלי שוב אל החצר ונשא עינו למרום ואמר: עשינו כהוראתך בעל הבית יהודה, עתה מבקשים מבורא עולם שבזכות הצדיק ירדו גשמים וימלאו את המקווה. ושוב החלו גשמי ברכה לרדת ולמלא את המקווה במים. זהו המופת הראשון למעשה שנעשה לעיני כולם ובו נודע הבבא סאלי לבעל מופת גדול. ומיני אז סיפורי מופת לאלפים ולרבבות, עד שהרופאים בעצמם היו אומרים כי כל האיבחון הרפאוי שהם נותנים הוא נכון ו תקף עד בבא סאלי, כשבבא סאלי החליט אחרת, האיבחון לא תקף. כשהגיע לארץ ישראל היתה כאן שמחה גדולה ועצומה בקרב הארץ, כל בני המלאכה סגרו את מלאכתם ביום זה, לחצו על בבא סאלי שיקח על עצמו את משרת הראשון לציון אבל הוא לא רצה וברח מזה ככל שיכל, כשהלחץ גבר, ברח שוב לחו"ל, לאחר מכן חזר שוב לארץ ישראל וכבר הבינו כי לא כדאי ללחוץ עליו ליטול משרות רבניות. בצפת יש בית כנסת האר"י עד לפני שבבא סאלי הבית כנסת היה סגור במנעול ובריח כי כל מה שנכנס לשם היה מסכן את חייו והיה מת, בבא סאלי שכביקר במקום ביקש להיכנס אבל הגבאי סירב משום שזה פיקוח נפש, השמש של בבא סאלי הסביר לגבאי כי מדובר באיש קדוש והוא יתקן את הקללה שרובצת על המקום, ואז פתח לו הגבאי את השער ובבא סאלי ביקש משמשו ...
    Mostra di più Mostra meno
    24 min
  • ברכת הפירות חלק ד' | ברכת מיץ פירות, קומפוט, מרקים | פירות הדר שסחטן, מה מברך? | הרב דוד בכר
    Jan 27 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=DkF7w2rusoI
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1xZ0mUpAlu4SyhdLb1vMqEFVswnYNnVhA/
    לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/

    הגמרא במסכת ברכות דף לח ע"א אומרת – 'אמר מר בר רב אשי האי דובשא דתמרי מברכינן עילויה שהכל נהיה בדברו, מאי טעמא זיעה בעלמא הוא'.

    וכתבו התוספות (ד"ה האי) וכן משקין מכל שאר מיני פירות בר מתירוש ויצהר [יין ושמן זית], ע"כ. ורצונם לומר שמכיון שהתורה החשיבה "תירוש ויצהר" ממילא הגפן והזיתים עיקר הפרי הוא המשקה היוצא מהם, ולכן על היין מברך הגפן ועל השמן זית מברך בורא פרי העץ.

    ומה שאמרה התורה "זית שמן ודבש" אין הכוונה שגם התמרים עיקרם בשביל הדבש, אלא ארץ ישראל משתבחת בתמרים הנוטף מהם דבש. אבל דבש עצמו זיעה בעלמא הוא וברכתו שהכל.

    ונחלקו הראשונים האם כל זה מדובר דוקא בסתם פירות שסחטן לעשות מהם משקה, אבל פירות שרובן הולכים לסחיטה מברכין עליהם בורא פרי העץ, או בכל אופן שסחט המשקה מהפרי מברך שהכל.

    דעת הרשב"א (שם ד"ה דבש) שפריות שרובן הולכים לסחיטה מברך עליהם בורא פרי העץ, ודעת הרא"ש (פ"ו סימן יח) שגם בזה מברך על המשקה שהכל נהיה בדברו.

    ומרן השו"ע בסימן רה סעיף ג הכריע למעשה לברך שהכל, וכתבו האחרונים שהוא משום שיש כאן ספק ברכות להקל, אבל בדיעבד אם בירך בורא פרי העץ יצא ידי חובה.

    ואם בישל הפרי במים גם בזה נחלקו הרשב"א והרא"ש, דלדעת הרשב"א מברך שהכל ואינו דומה למי השלקות שמברך עליהם כברכתם משום שמי שלקות הדרך היא לאכול אותם ירקות רק בבישול, מה שאין כן פירות. אבל דעת הרא"ש שאם בישל הפרי במים אפילו שאין דרך לאכולו בבישול, מברך על מימיו בורא פרי העץ כיון שע"י הבישול יוצא כל הפרי לבחוץ ונחשב כאילו אוכל הפרי עצמו, אבל כשסוחט הפרי לא מוציא רק המים שבו, וזה לא הוי רק כזיעה בעלמא.

    ובשו"ע סימן ר"ב סעיף י' הביא בסתם כדעת הרשב"א לברך שהכל, וכתב שלדעת הרא"ש מברך העץ, וקיימא לן סתם ויש הלכה כסתם, ולכן פירות שנתבשלו במים, מברך על המים שלהם שהכל נהיה בדברו. והוא הדין לפירות ששראן במשך כ"ד שעות במים או שכבשן בחומץ או מלח.

    אולם בדברים שהדרך לאכול אותם רק ע"י בישול, מברך על מימיהם כברכת אותו הפרי, ולכן אותם ירקות ששלקן במים מברך על מים שלהם בורא פרי האדמה אפילו שאין בהם רק טעם הירק בלבד כמו שפסק מרן השו"ע בסימן רה סעיף ב.
    Mostra di più Mostra meno
    49 min
  • בגדר איסור מגיס בשבת - זירוז הבישול או השבחת התבשיל. סימן שיח סעיף יח | שידור חי מכולל יד רמה
    Jan 26 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=-B3fYolUWpQ
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1piBQNXFz1kCxJV7hOLyTFSnkgxYFDqMC/
    לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

    בגמרא מסכת שבת ומסכת ביצה מבואר שאסור להגיס [פירוש: לערבב את התבשיל] את התבשיל בשבת אם הוא תבשיל שלא נתבשל כל צרכו. ופירש רש"י שהוא משום איסור "מבשל". ובגמרא מוכח שהוא איסור דאורייתא. עוד מוכח בגמ במס' שבת שאיסור מגיס הוא גם כשהקדרה אינה מונחת ע"ג האש. אלא שיש לחקור מה פועלת ההגסה בתבשיל עד כדי כך שעובר על איסור מבשל מהתורה? ברמב"ן רשב"א ורא"ש כתוב להדיא שאיסור ההגסה הוא משום "קירוב הבישול", כלומר שההגסה מזרזת את הבישול להתבשל מהר יותר. וכן כתב המ"ב בסימן שי"ח. אולם הריטב"א במס' שבועות נראה שהוא מסופק בדבר זה אם קירוב בישול בשבת אסור. למעשה יש כמה מקומות שמוכח בשו"ע להדיא שקירוב הבישול הוא בכלל מלאכת מבשל האסור מהתורה. וכל זה נכון ויפה לאותם שיטות שאיסור ההגסה מהתורה הוא דוקא בתבשיל שלא נתבשל כל צרכו, אבל לשיטת הכל בו והגהות מיימונית בדעת הרמב"ם שאיסור הגסה מהתורה הוא גם בתבשיל שנתבשל כל צרכו יש להבין מה פועלת ההגסה בבישול, הרי קי"ל שאין בישול אחר בישול וא"כ מה כבר עושה ההגסה בדבר שכבר נתבשל מכבר? כן תמה בשער הציון ס"ס שי"ח ס"ק קמח. היה ניתן לומר בפשטות שכל דבריהם של הכל בו והגה"מ הוא רק לומר שאיסור הגסה בתבשיל שנתבשל כ"צ הוא מדרבנן, כפי שמצינו בביאור דברי המחמירים בהגסה זו מטעם שגזר חכמים שמא יגיס בתבשיל שלא נתבשל כ"צ, כמו שכתב התפארת שמואל על הרא"ש בפ' כירה, ובשכ"כ פ"א הע' פו הרחיב יותר כי רק בהגסה שייך שבני אדם יטעו לומר שכשם שמותר להגיס במבושל כ"צ כן מותר גם באינו מבושל כ"צ, למעט הוזזת הקדרה ממקום שהאש נמוך למקום שהאש גבוה שבני אדם ודאי זהירים ויודעים להבחין שאסור ליתן קדרה שאינה מבושלת כ"צ ע"ג אש אחרת גבוהה יותר. טעם נוסף לאיסור דרבנן כתב בשו"ת אבני נזר ובמאמר מרדכי שהוא משום "מיחזי כמבשל", אם כן יש מקום ליישב שגם אותם ראשונים אסרו זאת רק מדרבנן. אלא שבכל בו להדיא כתוב שאיסור הגסה בתבשיל המבושל כ"צ הוא מדאורייתא. וכן נראה מהגה"מ באופן שביאר דברי הרמב"ם. בחוט שני פרק כט מחדש דבר נוסף, שאיסור הגסה הוא גם משום "השבחת התבשיל" ולפי דבריו יוצא שגם בתבשיל המבושל כ"צ אם סוף סוף ההגסה משביחה את התבשיל הדבר אסור מהתורה, ולפ"ז מיישב שיטת הכל בו הנ"ל שאסר הגסה במבושל כל צרכו.
    Mostra di più Mostra meno
    52 min
  • וארא - מה גורם לעצמו אדם שמתלונן? התלונה מונעת שפע | סיפור התינוק שנולד בלי יד ימין | הרב דוד בכר
    Jan 25 2026
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=d7cNEI-IAW8לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1ogLbOuhzw0BUpvpEA3g8XtaxOgjNhlUe/לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבועhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/העלון השבועי https://drive.google.com/file/d/19YTPPRXrg4jB64RrXKZWLjOP-JpYb1Hd/view?usp=sharingהתורה מתארת לנו את כל המהלך בו מתבקש משה רבינו ע"ה על ידי הקב"ה לילך לפרעה ולבקש ממנו שיוציא את עם ישראל ממצרים, משה קצת חושש אך לבסוף נשמע אל דבר ה' והולך לפרעה בתקווה שקץ כל הסבל והעינוי של עם ישראל הגיע לקיצו, ומעתה יתחיל תהליך שך גאולה, אך משה רואה כי בשטח ביאתו לפרעה רק גורמת צרות גדולות יותר לעם ישראל עד שפרעה מכביד את העבודה על האנשים בצורה יותר מסיבית ותקיפה, חלק מהעם שפוגש במשה ואהרון זועם עליו וגוער בו כי רק בגללם פרעה הכביד עליהם את העבודה, והם רק עושים נזק גדול יותר לעם. איזה ייאוש, איזה רגשות אשמה נוראים יש למשה רבינו שמרגיש שהוא זה שגרם לכל הכאוס הזה, משה לא יכול היה לשאת על עצמו את רגשות האשמה ולכן פונה ומדבר לה' בדרך לא שגרתית ושואל "למה הרעותה לעם הזה" משה למעשה מתלונן. אומר המדרש כי באותה שהתלונן משה, ביקשה מידת הדין לפגוע במשה רבינו על כך שמתלונן ורק לאחר שנבדק היטב ונמצא שעשה כן רק בגלל שכאב לו כאבם של אחיו היהודים, לא פגעה בו. אבל בכל זאת נענש משה רבינו בכך שהקב"ה כבר כעת מבשר לו כי לא יזכה לראות במיתת המלכים שבארץ כנען, כלומר כבר מעכשיו הקב"ה מגלה לו כי הוא לא ייכנס לארץ ישראל. בתחילת הפרשה כתוב "וידבר אלוקים אל משה" אומר רש"י שהשי"ת דיבר עמו משפט קשה רק בגלל שהתלונן ואמר "למה הרעותה" אחרי שאברהם ויצחק למרות שהבטיח להם השי"ת הבטחות וקיבלו הכל הפוך ממה שהובטח להם, לא הרהרו אחר מידותיו של הקב"ה, ואילו משה מהרהר אחר מידותיו של הקב"ה.אז מה באמת מצפים מאיתנו? וכי זה קל לחוות כאלו דברים לא נעימים ולשתוק? התורה מגלה לנו כיצד היה משה צריך להסתכל על הדברים במה שאמר לו הקב"ה שאליו הוא נגלה בשם הוי"ה אפילו מה שלא זכו לו האבות הקדושים, כלומר אם היית עושה חשבון לרגע ורואה את הייחס שאתה קיבלת לעומת האבות הראשונים היית יודע להעריך את מה שקיבלת ולהבין שגם מה שנראה לך כעת לא צודק הוא רק משום שחסר אצלך באמונה ובבטחון, הקב"ה אומר לו "אני ה'" מבאר רש"י שכאן אמר לו הקב"ה כי אני ה' נאמן לשלם שכר למתהלכים לפניי בתמים, "וגם אני ראיתי את נאקת בני ישראל" אומר הקב"ה וכי סבור אתה שרק אתה חש בצערם של ישראל ואני לא, הרי אני אבא ואתה סה"כ אח, מי דואג יותר לילד, האבא שלו או אחיו? כלומר - התלונה לא מועילה אף פעם לאדם להשיג תוצאות חיוביות כלפי השי"ת, התלונה פירושה "כפיות טובה", אדם שמתלונן זה אומר שאינו מעריך מספיק את מה שקיבל וסבור שצריך לקבל יותר מכך. התורה בכל משך הדרך הקפידה מאוד על המתלוננים עד שאפילו חלק מחורבן ביהמ"ק נגרם מתלונתם של עם ישראל על ארץ ישראל, שאמר להם הקב"ה "אתם בכיתם בכייה של חינם, אני אגרום לכם שתבכו בכייה של דורות" וכידוע עד היום אנו מבכים את חורבן בית המקדש. בשיעור שלפניכם תלמדו כי התלונה היא זו שמביאה ויוצרת את המסכנות אצל האדם, ולא המסכנות של האדם יוצרת את התלונה, לא ראינו שום אדם שמבריא או מעשיר או מביא ילדים לעולם בזכות תלונות, רק בזכות הודאה והכרת הטוב לבורא יתברך. סיפור מרתית על תינוק שנולד בלי ...
    Mostra di più Mostra meno
    30 min