Risultati letto da "ריקי בליך" in Tutte le categorie

נסיעה אחת. שני יחסים משולשים. שלושה קולות. ספר שנקרא כמו סרט מסע עוצר נשימה. אב ובן יוצאים אל הדרכים במשאית, יחד. הם עושים זאת בפעם הראשונה שתהיה, אולי, האחרונה...

בפיר המעליות של מגדל דירות תל אביבי משמיעות המעליות יללות פראיות ויבבה עצובה, ואולי קולות של עוגב. מדוע ועל מה נאנקות שם הרוחות, ומאין הן נשאבות? וגם מעלית ירושלמית...

ברעננות ומתוך חדווה מוליך אותנו א.ב. יהושע בהרומאן־הקצר הקרנבלי הזה אל גיבורה ומקום חדשים אצלו. רקֶלֶה לוצאטו האיטלקייה־יהודייה – בת יחידה ילדותית ומפונקת, שחיה...

"מר נאמן-נדיב-שולח-יתומות-לקולג' יקר, הגעתי! אתמול נסעתי ארבע שעות ברכבת. זאת הרגשה מוזרה, נכון? אף פעם לא נסעתי ברכבת לפני כן. הקולג' הוא מקום כל כך גדול ומבלבל – כל...

הגיע הזמן להחזיר את רינג לרדנר למקום הראוי לו בפנתיאון הסיפור הקצר האמריקאי לצד בני דורו המינגוויי, ש' אנדרסון, פיצג'רלד ופוקנר. משה רון ויום אחד, כעבור שמונים שנות...

על פני השטח, הכל בסדר אצל הילי: יש לה עבודה טובה שהיא אוהבת, בן זוג מגונן ויציב, דירה, חיים. היא לא בקשר עם ההורים שלה כבר שנים, אבל משפחה זה הרי מסובך אצל כולם, זה לא...

ספק רב אם מחברי היצירות המקובצות בספר הזה היו נהנים לשבת יחדיו לשיחה. אפשר לשער שאף סביב בקבוק ויסקי, גלוני בירה, ספלי תה וכוסות יין היה פורץ ביניהם ויכוח ספרותי...

הַמַּלְכָּה פוּקְסְיָה אִבְּדָה אֶת הַחֲתוּלָה הַמְּתוּקָה שֶׁלָּהּ, פוּקְסִין, וְיוֹצֵאת לְמַסַּע חִפּוּשִׂים אַחֲרֶיהָ. מַה מִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי קַסְדַּת הָאוֹפַנּוֹעַ שֶׁל הַמַּלְכָּה? סִפְרָהּ שֶׁל זַרחי, כְּכָל סְפָרֶיהָ, מַעֲבִיר מֶסֶר אִינְטֶלִיגֶנְטִי וּמְלֵא הוּמוֹר דֶּרֶךְ סִפּוּר יְלָדִים הַמֻּצָּג בִּפְּרִיזְמָה שׁוֹנָה לְגַמְרֵי מֵאֹפֶן הַצָּגַת הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה הַמָּסָרְתִּיִּים שֶׁבְּאַגָּדוֹת הַיְּלָדִים הַקְּלָסִיּוֹת, בְּאוֹר מְצִיאוּתִי וְאַחֵר' שֶׁמַּעֲלֶה חִיּוּךְ תְּמִידִי עַל שִׂפְתֵי הַיְּלָדִים וְהַמְּבֻגָּרִים שֶׁיִּקְרְאוּ לָהֶם אוֹתוֹ.

אילן בן-נתן, פרופסור לאסטרו-פיסיקה בטכניון, בן 48, נשוי לנעמי, אשה צעירה, מאיירת ספרים בת 25, ומגלה שהיא הולכת ומתרחקת ממנו, ולבסוף גם שיש לה מאהב. התחקותו אחריה מביאה אותו לעשות מעשה נורא.

מהו הדבר הזה, "עין תחת שן"? פסטיבל אימה הומוריסטי מבית היוצר של ריקרדו סטרָפאסה, שפיתה, עינג והצחיק אלפי קוראות וקוראי עברית בספרו "הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום" ב-2014.

שתי אחיות שאוחדו בכישוף נוראי לגוף של אישה אחת נופלות קורבן לצמד נוכלים; משפחה בורחת ליער וממציאה את עצמה מחדש כמשפחת רובינזון קרוזו מודרנית; נשמתה של אישה מתה מתגלגלת בגופהּ של חתולת רחוב ובאה לבקר את משפחתה;

מה שמתחיל בניו יורק, בערב קר בראשית החורף, ייגמר בכניסה ליפו בשיאו המסמא של הקיץ. הם נפגשים במקרה, ליאת וחילמי, ולמשך חורף קפוא אחד, במרחב הזר של העיר הענקית, תוחמים להם טריטוריה אינטימית, קצרת מועד, ייקום בשניים. כוחות מנוגדים מפעילים אותם: מכאן כמיהה להתמזג גוף ונפש, ומכאן החרדה להיבלע בזולת ולהיטמע עד בלי הכר. הרחק מהבית, ברחובות המושלגים, אכולי געגועים אל אותה שמש - שנעשית היא עצמה כעין מולדת - הם משרטטים בתוואי צעדיהם מפה של יחסים.

ספר נהדר שמחזיק את קוראיו במתח ממש עד סופו. בדומה לספרו האוטוביוגרפי של עמוס עוז 'סיפור על אהבה וחושך' גם 'רומן משפחתי' של מזי"א מספר שתי עלילות מקבילות: זו המגוללת את ההיסטוריה של היהודים באירופה ובישראל, וזו האישית, של גיבורי הרומן, המסרבים להיות חלק מההיסטוריה הלאומית. מלודרמה פסיכולוגית שעלילתה לוכדת, דמויותיה מסקרנות ושפתה מחושבת. באירוניה האופיינית לה, בחוש דרמטי מפותח, מגוללת מזי"א סיפור המשלב נושאים נצחיים

זוכה פרס ספיר לספרות לשנת 2001. 'מישהו לרוץ אתו' הוא סיפור מתח, וחיפוש, ואהבה. אסף, נער ביישן וגמלוני בן שש-עשרה, נעקר משגרת-יומו כשהוא נשלח למשימה חסרת-סיכוי: לאתר את הבעלים של כלב גדול ופרוע שנמצא משוטט ברחובות ירושלים – והוא זה שיריץ כבסחרחורת את העלילה של אסף בספר. כך מגיע אסף לאנשים ולמקומות שבאמצעותם נגלה לו, כמו בפאזל, סיפור מופלא השואב אותו לתוכו – סיפורה של תמר, נערה בודדה וסוערת, שנלכדה בסבך של עולם אפל ומסוכן, ונאבקת בו באומץ. לתמר תוכנית-הצלה נועזת, כמעט מטורפת, ולאסף הנדהם והמוקסם אין ברירה אלא להילכד איתה בסיפור שלה, לרוץ איתה עוד לפני שהוא פוגש אותה ממש.

מה שאבד בזמן הוא רומן ביוגרפי על שני חברים, נורית גרץ ועמוס עוז שמדברים על מה שאבד בזמן. החיים עצמם, משפחה, אהבה, מקום, נאמנות, בגידה. ולא מעט גם על האמנות ועל המוות, ועל מה שמחבר, אולי, את הכול.

דורות הקוראים שאינם מכירים את הספר יזכו בו לחוויה שכמעט אין לה מתחרות בספרות של השנים האחרונות, ומי שקראו אותו בעבר יופתעו עכשיו, במפגש עם הספר השלם, מרעננותו ומעוצמתו, והמבט ממרחק יזמן להם קריאה אחרת.

זה היה המשחק ששיחקנו כל הזמן בבקתה שלנו במחנה נייטינגייל, לפני שוויוויאן, אליסון ונטלי נעלמו. הייתי הצעירה שבחבורה ואולי בגלל זה לא נקראתי להצטרף אליהן כשהן יצאו באחד הלילות מהבקתה ולא שבו מעולם. עכשיו אני מציירת אותן כל הזמן. הן תמיד שם, מתחבאות מתחת לשכבות הצבע, לא עוזבות.

האפיפיור מת, והישיבה החשאית לבחירת יורשו עומדת להיפתח. החשמנים נוהרים לוותיקן לקראת הבחירות, אבל אחד מהם נמלט למלטה בחיפוש אחר מסמך שמקורו במאה הרביעית ובקונסטנטינוס הגדול, קיסר רומי.

בכותונת סאטן לבנה ובשיער סתור עמדתי לצד שולחן האיפור בחדר השינה, אוזני לחוצה לנייד ועיניי בוהות בנדב המכורבל במיטה שלנו, מתפללת שלא יתעורר...

רק אתמול היו חייו סדורים וברורים ודרכו אל פסגת ההצלחה בעולם ההיי־טק הייתה סלולה, והנה, יום אחרי, הוא בורח מהארגון שגידל אותו וקידם אותו והיה כל כך נדיב כלפיו. זה בלתי נתפס. הם יכלו להיהרג היום והכול בגלל ההמצאה שלו. הדבר העיקרי שתסכל אותו היה, שהוא לא ידע לאן הולכים מכאן.